גזר דין בתיק ת"ד 731-04-12

הנאשם הורשע ביום 03.12.12  בעבירות של נהיגה בשכרות, גרימת תאונה וחבלה של ממש.

בתאריך 01.04.12 שעה 21.00 לערך, נהג הנאשם אופנוע ימהה בתל אביב. הנאשם נהג כאשר הוא שיכור, בדגימת דם שנלקחה מהנאשם נמצאו 79 מ"ג אלכוהול לכל 100 מ"ל דם. הנאשם סטה עם האופנוע עליו רכב, ימינה, אל עבר המדרכה. כתוצאה מכך הנאשם ונוסעת שהייתה עימו נועם סולומון (להלן : הנפגעת) נזרקו מהאופנוע. הנפגעת נחבלה חבלת ראש קשה, נגרמו לה שברים בעמוד השדרה. הנפגעת אושפזה בטיפול נמרץ שהיא מורדמת ומונשמת. הנאשם נחבל וניזוק כלי הרכב.

הנאשם הורשע בעבירה של נהיגה בשכרות ותחת השפעת משקאות משכרים. בניגוד לסעיף 62 (3), 39 א ו- 38 (1) לפקודת התעבורה. וכן תקנה 26 (2) לתקנות התעבורה. בנוסף הנאשם הורשע בנהיגה בקלות ראש וגרם חבלה של ממש בניגוד לסעיף 62 (2) וסעיף 38 (3) לפקודת התעבורה.

הענישה היא לעולם אינדיבידואלית, זאת על פי העבירה אותה ביצע הנאשם, מידת הפגיעה שנגרמה מהעבירה, נסיבותיו האישיות של הנאשם ונסיבות נוספות אותם על בית המשפט לשקול. בעקבות תיקון 113 לחוק העונשין, סעיף 40 ב לחוק העונשין נקבע כי העיקרון המנחה בענישה הוא הלימה.

40ב. העיקרון המנחה בענישה הוא קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם ובין סוג ומידת העונש המוטל עליו (בסימן זה - העיקרון המנחה).

הפגיעה בנפגעת

לבית המשפט הוצגו תיעוד רפואי נכון ליום 20.11.12 של מחלקת שיקום נפגעי ראש בבית החולים שיבא. הנפגעת אושפזה במחלקה ביום 16.05.12 ושוחררה מהמחלקה ביום 20.11.12. על פי האמור בתיעוד הנפגעת סבלה מפגיעת ראש קשה עם בצקת מוחית נרחבת דו צדדי ודימום סובדוראלי שטופל כירורגית ותרופתית. פגיעה קשה ברקמה הרכה של ירך ימין. שבר באמת יד ימין. שבר בעמוד שדרה צווארי בגובה חוליה צאוורית 2. בנוסף סבלה הנפגעת מפגיעות שונות עקב אשפוזה, כגון פצעי לחץ וכדומה.

יאמר, כי כתוצאה מהפגיעה הנפגעת עברה מספר ניתוחים, ניתוח ראש, ניתוח שתל בגולגולת, שני ניתוחים לפגיעה בירך הנפגעת. במועד שיחרורה של הנפגעת מבית החולים. בית החולים דיווח כי חל שיפור ניכר במצבה של הנפגעת. יחד עם זאת, הנפגעת עדיין הייתה זקוקה להכוונה ועזרה קלה ברוב התיפקודים. כיום קיימים ליקוים קוגניטיביים של ירידה ביכולת זיכרון ומודעות, ניידות בכיסא גלגלים. עם עזרה של מלווה. הנפגעת החלה לתרגל הליכה. תבנית ההליכה של הנפגעת אינה תקינה. הנפגעת תהא זקוקה בהמשך לטיפול ניתוחי לצורך שיפור תפקוד המרפק והגפה העליונה הימנית. המלצת בית החולים לעזרה והשגחה של מלווה 24 שעות ביממה. הנפגעת זקוקה לכסא גלגלים, כדי להתנייד. הנפגעת תזדקק לטיפול פסיכולגי .

הוגש לבית המשפט אישור נכות רפואית זמנית של 100%שנקבע ע"י הביטוח הלאומי. עוד הוגש לבית המשפט דו"ח סוציאלי של היחידה לאשפוז יום שיקומי בבית החולים שיבא מיום 10.01.13. מהדו"ח עולה כי הנפגעת מגיעה 4 ימים בשבוע לטיפולים בלווי מלווה. הנפגעת סובלת מהשלכות מוטוריות, קוגניטיביות וריגשיות של התאונה. מתניידת בכסא גלגלים. סובלת מבעיה קשה בשווי משקל וטונוס שרירים גבוה הגורמים לקשיים בהליכה. קוגניטיבית סובלת מקשיים בהתארגנות, קשב וזיכרון. הנפגעת מטופלת אצל קלינאית תקשורת במיומנות שפה בכל התחומים. העובדת הסוציאלית שרשמה את הדו"ח התרשמה כי מדובר בבחורה בעלת כוח ומוטיבציה לשיקום אך נראה כי תהליך השיקום יהיה ממושך. הנפגעת הייתה סטודנטית שנה ב', דבר שהופסק בעקבות התאונה.

עברו של הנאשם

הנאשם נוהג משנת 2002 לחובתו 22 הרשעות קודמות. מרבית העברות הינן מסוג ברירת משפט. לנאשם הרשעה מיום 25.11.07 בגין עבירה של נהיגה בשכרות, נהיגה בקלות ראש, וחציית צומת באור אדום מיום 27.10.06.

נסיבותיו האישיות של הנאשם

מטעם ההגנה העיד הרב גרוסמן, שלדבריו קיימים קשיים בבית משפחת הנאשם. כתוצאה ממות אימו ומאסר אביו. העד העיד על התנדבות הנאשם לפעילות עם זקנים וניצולי שואה. הרב העיד על הצער שנגרם לנאשם בעקבות הפגיעה בנפגעת.

הנאשם תיאר את קשיו האישיים שנגרמו כתוצאה מהתאונה. הקושי שלו להתמודד עם הפגיעה במי שהייתה חברתו עובר למועד התאונה. הנאשם תיאר את הקשיים שליווי את חששותיו בשעה שהיה עצור, עד שהסתבר לו כי הנפגעת חזרה להכרה. הנאשם הודה בביצוע העבירה וטען כי התאונה נגרמה בטעות. הנאשם תיאר את מסכת חייו הקשה מגיל 5 עת התגלה מצבה הרפואי של אימו, שלאחר 6 שנים נפטרה בשל המחלה. בהמשך אביו של הנאשם נאסר, דבר שיצר אצל הנאשם תחושת אובדן וזאת בהתחשב במשך המאסר וגילו של אביו, עת נכנס לבית הסוהר.הנאשם תיאר את התייסרותו כתוצאה מהפגיעה במי שאהב והייתה חברתו.

מתחם הענישה

קביעת מתחם הענישה הינו הליך שאינו פשוט. על בית המשפט להתחשב במספר שיקולים רב כאמור בסעיפים 40 ג (א) ו- 40 ט (א) בין השיקולים, העיקרון המנחה, הערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנהוגה, הנזק שנגרם מביצוע העבירה ועוד.

כל אחד מהצדדים הציג לבית המשפט פסיקה התומכת בעמדתו.

ביום 18.10.12ניתנה החלטה בעינינו של גדעון סנדרוביץ. רע"פ 7257/12 גדעון סנדרוביץ נגד מדינת ישראל. באותו מקרה מדובר בנהג שפגע בהולכת רגל. כתוצאה מהתאונה נפגעה הולכת הרגל פגיעה רב מערכתית. הולכת הרגל הורדמה והונשמה במשך מספר חודשים. בהמשך עברה הולכת הרגל הליך שיקומי ממושך שבסיומו נותרה מרותקת למיטתה ולכיסא גלגלים. הולכת הרגל נזקקת לעזרה צמודה בתפקודה היום יומי. בית המשפט השית עונש מאסר של שישה חודשים מאחורי סורג ובריח ושש שנות פסילת רישיון. בית המשפט המחוזי מפי כבוד השופט בן יוסף אישר את גזר הדין. תוך שבית המשפט מציין כי בתאונות דרכים קטלניות נקבע בבית המשפט העליון, שיש מקום לעונשי מאסר בפועל. נוכח הפגיעה החמורה במיוחד בהולכת הרגל, הרי שהעונש אינו סוטה מהעונש הראוי. בית המשפט העליון כבוד השופט א. שהם קבע כי נוכח חומרת המעשה ותוצאותיו העונש שהוטל הינו ראוי.

בית המשפט הפנה לפסק דין זה על מנת להציג את רוח הפסיקה כיום, בניסיון בית המשפט להילחם בתופעת תאונות הדרכים, המלווה בפגיעה קשה בגופו של אדם. במקרה הנוכחי נוספה לכך עברה של שיכרות.